<h1>מעשה רוקח הלכ' יו"ט סימן צ"ח</h1>
<h2>דף יב.</h2>
בש"א אין מוציאין לא את הקטן וכו'. ובה"א מתירין הוצאה לצורך מצוה כגון ס"ת לקרות בו וסכין למול וכיוצא בו כגון מנות לשמחת יו"ט אבל שלא לצורך יו"ט אסרי ב"ה כגון שחיטה שלא לצורך י"ט מדלא אפליגי באבנים אלא בדברים שיש בו צד מצוה ש"מ מהאי דאפי' ב"ה לא התירו אלא לצורך מצוה מתוך שהותר' הוצאה לצורך מצוה כמו ס"ת ולולב הותרה נמי שלא לצורך (אפשר שט"ס וצ"ל מתוך שהותרה הוצאה לצורך א"נ הותר' שלא לצו' אבל הוא לצורך מצוה כגון ס"ת ולולב) אבל דברים שאין מצוה בהוצאתם ולא לצורך שמחת י"ט לא שרי ב"ה אפי' לולב שלא לצורך מצוה כנ"ל שוב מספקא לי אם התירו סופן משום תחילתן או לא דאמר עולא ד' י"א שלשה דברים התירו סופן משום תחילתן דווקא ג' ותו לא או לאו דווקא אלא כל דכוותי'.
